תוכן

א) אמנם כשבאין ימי גדלות, אז נכנסים המוחין דגדלות, שהם הויות, ומתפשטין בכל הז"א, כנודע. ואז יורדין כל המוחין של אלקים למטה, עד היסוד. ואמנם סדר ירידתן אינו בפעם אחת, רק כפי סדר כניסת המוחין דגדלות, כך סדר ירידת אלהים דקטנות. כיצד, הרי בארנו בברכת אבות, שאין מוחין דגדלות נכנסין יחד, רק תחלה נכנסים בק"ש, ו"ק תחתונים דאמא, חג"ת נה"י בתחלה. ואח"כ נכנסין חג"ת, ובברכת אבות נכנסין ג"ר דאמא, ואח"כ נכנסין נה"י דאבא, ואח"כ חג"ת דאבא, ואח"כ ג"ר. כי אין המוחין דאבא נכנסים, עד שיכנסו המוחין דאמא כולם, ובק"ש שעדיין לא נכנסו רק ו"ק המוחין דאמא, אין בהם כח לדחות ולהוריד המוחין דקטנות לפי שו"ק אלו, אע"פ שהן מוחין, אינם מוחין ממש, רק אותן ג' ראשונות, שהם ממש מוחין בראש ז"א, אך אלו, התפשטותן הם בגופא, אך מה שאנו קורין אותן מוחין, הוא, לפי שהתפשטותן נמשך מן המוחין, וגם לפי שהמוחין של המלכות, נמשכין מהם, כנודע, שמן התפשטות המוחין דנה"י דדכורא, מתמן אתפשט נוקבא, מאחוריים, ומשם נעשה לה מוחין. רק עיקר המוחין הם ג"ר, ולכן אין כח בו"ק לדחות המוחין דקטנות.